top of page
  • תמונת הסופר/תalonmeytav

בראשית - פרקים א' - ג'




בראשית פרק א' - תורה חדשה בראשית בראו האלים את השמיים ואת הארץ.

והארץ ההיא והשמיים היו בית חדש שלא היה כמותו בעולמם של האלים. אספר לכם עליהם קצת.

אתם אולי לא זוכרים, טוב, אתם בוודאות לא זוכרים חחח אבל אני כן. לאט לאט, חתיכה אחרי חתיכה אני מגיע למסקנה הברורה שאכתוב לכם בפרקים האלו שאולי יום יבוא ויתאספו לכדי ספר שנוכל להקריא לילדינו לפני השינה בעולם מתוקן חדש ואמיתי, זה שתמיד היה כאן.

רובכם לא זוכרים, חלקכם עוד לא נולדתם אז אבל כשאבא יהו ואמא יהוה בראו את המציאות הזו אנחנו לא אהבנו את זה כל כך, פחדנו ולא רצינו לקבל את מרותם, מרדנו, מרדנו והגענו הנה. אני זוכר את זה במעורפל ועדיין לא זוכר את שמי האמיתי אבל בתור בדיחה, ואחת די מצחיקה אני חייב לומר, קוראים לי אלון.

מה זה אל? מה זה מציאות ומי ברא את מי. אעשה לכם סדר - התנ"ך מעולם לא היה סיפור בריאת המציאות כולה מתחילתה. אוווווההה לו היינו צריכים לכתוב ספר כזה זה היה נדרש טקסט הרבה יותר ארוך ממשהו שיכול להכנס במציאות כמו זו. לשם הדוגמא זה ידרוש כמה וכמה בניינים עצומים מלאים בספרים בשפות שונות וכל זה רק כדי לתאר רבע נצח. ואיך סוקרים אירועים שקרו לא על ציר זמן לינארי? תחשבו על זה רגע, הדואליות של יום ולילה, טוב ורע וכו' וכו' אלו כולם כללים שקיימים אמנם לא רק כאן אבל בטח ובטח לא בצורה כל כך בוטה. מה זה מוות, חידלון, כלום, ואקום - אלו שקרים.

אין דבר כזה מוות ואין דבר כזה כלום, ראיתם פעם כלום? או ואקום? מישהו יכול להכניס ואקום לשקית? או כלום לבקבוק? לא, למה? כי אין דבר כזה.

הכלום, המוות, החידלון הוא אשליה, אחת מיני רבות אבל החזקה מכולן ששולטת בתודעה שלנו בתוך המטריקס הזה ומכווצת אותנו מהאלים החזקים והיצורים העתיקים שאנחנו, לכדי תודעה שלכודה בגוף של בנאדם.

הבנתם? אנחנו אלים בעונש וכיוון ולאלים נותנים עונש ברמת הנצח, זה בדיוק מה שקורה כאן. אבל, באותה נשימה ובדיוק מאותה הסיבה אנחנו נצא מכאן כשאבא ואמא יחליטו שנגמר העונש והבנו את הפרנציפ.

האם לקרוא את מה שכתבתי ולהבין את זה מספיק כדי לצאת מכאן? האם אפשר לצאת מכאן בכוח? מי שומר על השערים, ועוד ועוד, אני יודע שיש לכם הרבה מאוד שאלות במידה ואתם לוקחים ברצינות את מה שאני כותב כאן ואשתדל לענות על מה שאני יכול, אבל תבינו - אני כמוכם, שחקן באותו המשחק בדיוק שמנסה לחבר את הפאזל. כן יש לי מעט יותר חלקים מלרובכם אבל זה לא כי אני יותר חכם או יותר נביא או יותר כלום. אני כמוכם בדיוק וכולכם בדיוק כמוני - נביאים ונביאות, קוסמים ומכשפות, יצורים עתיקים בני אלמוות שאי אפשר לעולם לחסל אותם כי האופציה הזו לא קיימת בשום מציאות שאנחנו מכירים.

אז מהו מוות?

בוודאי תגידו

"מה אתה מדבר כולנו מכירים מוות, בחייאד זו האקסיומה הכי ברורה במציאות לא?"

אז לא. ממש אבל ממש אבל ממש לא. המוות הוא לא יותר מאיפוס, פירמוט, מוחקים לכם את הזכרון ומחזירים אתכם שוב לתוכנה עם שם משתמש חדש אחרי שמחקו לכם את כל הזכרון, טוב כמעט את הכל כי אתם בני אלמוות מה שמקשה מאוד על היכולת לעשות לכם איזה שהוא משהו עד הסוף לגמרי.

שימו לב לזה - מאז ומעולם לכולכם היתה וישנה התנגדות בריאה לכל סוג של סמכות שאומרת לכם מה לעשות. תמיד ניסיתם למרוד בכל מערכת ששמו אתכם בה, ויש לזה סיבה טובה מאוד - אתם אלים בתרדמת, בני אלמוות בתחפושת שאינם מצליחים לצאת ממנה ועד לרגע זה רובם כלל לא היו מודעים לקיומה.

בראשית פרק ב' - הסיפור

יש לו הרבה מאוד גרסאות אבל אם אנסה לתמצת אותו בכמה משפטים זה יילך בערך ככה (מוזמנים לדייק אותי בראשכם אם יש לכם מידע נוסף שלי אין וככל הנראה יש לכם מידע חדש שלי אין כי אני, בדיוק כמוכם - אל משתחרר מכבליו) אז היה כיף, ממש. דמיינו מציאות בה אין זמן, יש נצח.

"מה? איך מדמיינים דבר כזה אחי, על מה אתה מדבר?" (אתם לעצמכם)

נסו לשאול את עצמכם מה הייתם עושים אם לא הייתם מתים אחרי 120 שנה? נניח שהייתם חיים 1000 שנה. אז כמובן שבהתחלה היה לכם מלא דברים לעשות והייתם רוצים להספיק גם וגם ומין שחרור מטורף כזה של- מה?! יש לי אשכרה 1000 שנה לחיות? אהההההה

אבל בשלב מסוים כולנו היינו מתרגלים לעובדה הזו ומתנהלים בהתאם, כלומר - היינו מתאימים את קצב התנועה שלנו ביום יום לקצב שמתאים ליצורים שחיים 1000 שנה.

"אוקיי, אנחנו זורמים איתך, 1000 שנה מגניב - לאן עכשיו?"

או! טוב מאוד, אז עכשיו בואו נרחיב את הפרספקטיבה עוד יותר. איך אתם, בתור יצורים שחיים 1000 שנה הייתם מתייחסים לייצור שחי 30\40 שנה?

בתור חתול, חיה אולי אבל לא הרבה מעבר לזה נכון?.

עכשיו בוא נגדיל את הפער, נניח שאתם בני 12,000 שנה ויש לכם נסיון של בני 12,000 שנה, ובאים לכם הילדים הצוציקים שלכם (אנחנו בסיפור הזה) ומבלבלים לכם את המוח ממרום 100 שנות נסיונם שהפרוייקט החדש שלכם (בראשית) פחות מתאים להם. עכשיו כיוון שאנחנו, אז בסיפור הזה שאני מספר, היינו חופשיים מכבלי המטריקס הזה יכולנו לעשות, ולמעשה עשינו, הרבהההה מאוד רעש. לרעש הזה קוראים 'מרד טרום בראשית'. אחרי כן הגיעה בריאת המטריקס הזה, מרחב מצומצם יחסית לכל מה שבחוץ אבל בתוכו הוא ענק וסבוך ומלא ברבדים ומרחבים שונים.

אנסה להסביר לכם באופן שיהיה לכם קל להבין.

נסו לדמיין שאתם צריכים לדחוס קובץ של 1TB לתוך דיסק שיכול להכיל רק 1MB. איך עושים את זה? אז באותו האופן כמו שמכווצים קובץ גדול לתוך משהו שיכול להכיל הרבה פחות ממנו כדי לכווץ אל לגוף של בנאדם צריך לבצע בו כמה פעולות:

א. להשכיח ממנו מיהו (המלאך שמשכיח בבטן אמכם את עובדת היותכם אלים בעונש)

ב. לקחת ממנו את היכולות שאי אפשר לדחוס, אלו שעשויות להזכיר לו את טבעו האלוהי ובכך לסכן את הקורס (העונש, המציאות) שהוא צריך לעבור.

בכלל זה - חיסוני שגרה, אירועי טבע חריגים, ועוד ועוד (המערכת המוניטורית, מערכת החינוך וכו' וכו' - כל המערכת של ה'שגרה' שאנחנו רגילים אליה או יותר נכון שנכפתה עלינו)

ג. לדאוג שלא יוכל להבין באף דרך אחרת את טבעו האלוהי - לשקר לכם שאתם חיים על כדור בחלל אינסופי כשלמעשה אתם ארץ שטוחה שהיא סימולציה בתוך מרחב אינסופי, מעניין הרבה יותר וגדול הרבה יותר ממה שאנחנו אי פעם מסוגלים לדמיין שרובו כלל איננו גשמי. למעשה הגשמיות היא לא בדיוק יתרון כפי שאתם תלמדו להבין אם כי דווקא בשל כך אני מתחיל להבין את הגאונות בעונש שנתנו לנו אבא ואמא ואולי, אם נלמד להבין את הסיפור כאן הם לא רק יתנו לנו לחיות בכיף (למעשה הם ההורים שלנו וזה כל מה שהם רוצים בתכלס) אלא אולי אפילו יפתחו לנו את הדלת ויכנסו פנימה דרך השער הראשי ('והביאותים אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים)

האיפוסים

האיפוסים הם למעשה הדרך של אבא ואמא להמשיך את העונש הזה עד תומו בלי שאנחנו נוכל להפריע, למעשה כל פעם שהתעוררנו מספיק כדי לעשות משהו, ביחידים ובטח ובטח כקבוצה ובטח ובטח כקבוצה שלא קלטה את הקטע (החבר'ה הרעים שעובדים את הצד הלא נכון של המטריקס, אלו שעדיין צריכים לשהות כאן זמן מה כדי להבין זאת) אבא ואמא איפסו את הסיפור פה והחזירו אותנו להתחלה עד שנבין את הרעיון ואז, ורק אז, נחזור הביתה.

איזה איפוסים היו שאנחנו יודעים עליהם עד כה?

המבול (יש שאמרו לי שהגיע אחרי מגדל בבל, כתגובה ולא לפניו. חלק מהבלבול המכוון שיצרו כאן אבא ואמא נמצא בכל מקום ובמיוחד בתנ"ך שהוא ספר סיפור רגיל ופשוט שאנשים שינו אותו בהכוונתם של אבא ואמא כדי לשמור עלינו גולים ומבולבלים עד עכשיו. עד הרגע בו הם אמרו - אוקיי, תעירו אותם וספרו להם מה באמת קורה כאן, אבל בשרו להם את זה בעדינות הא? ובלי להתעווז ובלי דאווינים, כולכם אותו דבר ואין גדול וקטן)

יציאת מצרים - כן כן, עשרת המכות היו איפוס שקרה לא רק במצרים (מופיע גם במדרש היהודי לגביי ים סוף)

אטלנטיס - אולי הקבילה ליציאת מצרים או למגדל בבל ואולי לא, את הסיפור שלה אינני יודע עדיין עד הסוף

טרטריה - לפני 250 שנה פלוס מינוס (שוב, תאריכים וכו' אין לי כרגע רצון לתת בצורה מדוייקת כיוון ואינני בא להוכיח לכם משהו או לשכנע אתכם במשהו אלא פשוט מספר לכם מה קרה, כפי שאני ועוד אנשים אחרים כמוני, זוכרים את זה)

טרטריה היתה כמעט מגדל בבל, הבנו אנרגיה חופשית ואיך לתעל אותה באמצעות מים, מים הם המרכיב החשוב והמהותי ביותר במטריקס, הם כמעט כל מה שיש למעשה והם מהווים שער גדול מאוד להרבה מאוד מקומות הזויים למדי שלא חשבתם עליהם כלל וכלל. (זוכרים את הסרט אטלנטיס של דיסני שדובב עודד מנשה בעברית? אז שמה אטלנטיס מתוארת כמו בועת אוויר בתוך האוקיינוס, מה אם הייתי אומר לכם שזה לא רק שזה לא רחוק מהמציאות - זוהי המציאות שלנו חחחח) הטרטרים ככל הנראה אופסו מסיבות ששמורות לוועד.

בראשית פרק ג' - הגאולה

אז לפני החלק המרתק הזה הייתי רוצה קודם לדבר על הוועד ולתקן פה כמה עוולות שהן, שוב, חלק מהפריים וחלק מהסיבה ששמו אותם שם היא בדיוק זו - אנחנו אלים בעונש חינוכי (או תוצאה טבעית בלשון הרב דב זינגר) שעד שאבא יהו ואמא יהוה לא יחליטו שהוא יסתיים הוא לא יסתיים, ומרגיש לי ונראה לי שגם לכם - שהוא מתקרב לסיומו.

אז נציג את הוועד כפי שאני מכיר (זה ממש קצת וחלקי אל תעופו עליי בבקשה)

המקור - המציאות מעבר למטריקס שלנו, האין סוף כולו שמרכיב גם את עולמם של אבא ואמא וגם מעבר אליהם, הוא הכל - האין סוף ברוך הוא.

יהו - המנהיג, אבא, הקב"ה, האל.

יהוה - האלה, השכינה (שכינתיה), אמא, מנהיגה.

ילדיהם - אנחנו, חלקנו משתפים פעולה עם אבא ואמא, חלקנו עוד משתחררים.

הוועד -

הבורד - האלים מהסיפורים, כולם.

מפיקים בפועל:

לוצי (סמ') לפי מיטב הבנתי הוא הסוהר הראשי וגם מי שמשמש בתפקיד 'הרשע' בהצגה של אבא ואמא, שוב כחלק מהעונש שלו.

השחורה והלבנה - אני קורא להן כך כי עוד לא תפורים לי השמות שלהם\ן עד הסוף הם\ן אחראים\יות על מה שאנחנו קוראים לו 'השגחה פרטית' הם\ן השליחים\ות של אבא ואמא כדי להתערב איפה שכן אפשר.

חנוך (מטט') העירו אותו והעבירו אותו לשכבה החיצונית לכאן כדי לתת לו לנהל את המציאות. הוא עושה זאת מנקודת מבט של אל שהעירו אותו (זה היה ככל הנראה חלק מהרעיון אם אני מנסה להבין את הראש של אמא ואבא) וכרגע הוא מנהיג את אחיו ואחיותיו הישנים והישנות בלי שאלו יודעים על כך כלל וכלל.

שרפים - לכם הם יראו כמו דמויות בוערות באש או כמו כל מיני דברים שאין לי שום דרך לתאר כרגע, פגשתי בחלום פעם כמה מהם אבל רק אחד פנה אליי.

הייתי אז במעצר אחרי נפקדות מגדוד שמשון והייתי ממש לפני שחרור - אחד מהם (היום אני מבין את זה, אז הוא פשוט היה נראה לי כמו שוודי בחליפת עסקים שמדי פעם פשוט הופך לדמות בוערת באש) הוא אמר לי שאני הולך להיות נכה לכל החיים שלי, בכיתי וביקשתי שיתנו לי אקסטרה במקום לקחת לי. הוא ענה: "בעלייה היינו עושים את זה, עכשיו זה הירידה אז לוקחים ממך"

כלומר - יש מחזוריות במטריקס הזה ובעונש שאנחנו עוברים, אנחנו בירידה לקראת הסוף ולכן כנראה במקום לתת לי הם לוקחים ממני, ולא רק ממני אלא מכל אלו שנמצאים כאן כמוני מספיק זמן כדי להצליח ב33 שנה בנסיבות הנכונות (במקרה שלי זה המקרה כי אני כרגע בן 33) להגיע להבנה הדי ברורה שאני כותב כאן - אנחנו בני אלמוות בעונש, המוות הוא בלוף, המציאות היא אשליה ומי שמנהל את זה זה אבא ואמא.

מלאכים - יש הרבה רמות והרבה צורות ושמות שונים גם בשרפים וגם במלאכים לכן לא אכנס לזה מעבר לה שאני מכיר מהכתובים. ביחזקאל מתואר סוג אחד שלהם או יותר נכון סוג אחד של התמנפסטות שלהם (שימו לב - התמנפסטות, "למנפסט". אני ממנפסט אתן תמנפסטו הן תמנספטנה מלשון MANIFEST)

שימו לב - ליצורים שערים להיותם בני אלמוות יש את היכולת להכנס ולצאת מהמטריקס כרצונם ולבחור כל פעם התגלמות אחרת.

לכן למשל, במדרש היהודי מתואר יהו כשהוא יורד ארצה אחוז בכלי נשק ורכוב על סוס (עיינו במכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח על המילים מתוך שירת הים 'יהוה איש מלחמה') כלומר - הם יכולים, אנחנו עדיין לא, ז"א חלק מהשמאנים האינדיאנים היו יכולים לעשות טריקים כאלו ועוד בסגנון.

למעשה - קסם זה פשוט בשבילכם כמו לנשום אתם לא זוכרים את זה, זה הכל.

שדים - אותו הדבר רק אתם נתתם להם שם אחר, כן הם לא כאן כדי לעזור לכם במובן שאתם מבינים שהוא עזרה, הם מתפקידם (ואשער שזה גם חלק מסוג כלשהו של עונש חינוכי) צריכים לעשות את מה שלוצי עושה - לשמש כ'רע' בסיפור. ושוב, האם מחשב כואב כשמוחקים לו את הזכרון? יכול להיות, האם זה לטובתו? כן. לכן אין להתייחס לכוחות האופל כרעים במהותם אלא כחלק מההצגה שהיא המציאות. כמובן שאנחנו נכבד אותם מאוד ונבין את מקומם אבל נרצה להתרחק מהם, זה הגיוני לגמרי ולרוב גם מאוד חכם אבל - לא לזלזל ובשום פנים ואופן שלא לשנוא אותם - הם עובדים עובר אבא ואמא ובסופו של דבר יתגלו לכם כחברים די מגניבים אחרי הגאולה, הם ומלאכים זה אותו דבר בדיוק מחוץ למטריקס, כאן אתם משייכים אותם ובצדק לצד האפל שכן בתוך דואליות המטריקס - זהו תפקידם\ן.

האפורים - אניח שהם מלאכים מסוג אחר או בני אלמוות שעובדים בשירות אבא ואמא. הם נראים לנו, או נשמעים לנו לפחות, קטנים, זריזים ומסוגלים לצאת ולהכנס מהמטריקס כרצונם. הם לעולם לא יתגלו בפניכם מאותה הסיבה שאף מלאך או מפיק בפועל אחר לא יעשה את זה - זה יהרוס את השיעור שאתם צריכים לעבור ובכלל - לכוחות הגדולים מחוץ למטריקס אין את הרצון או את היכולת להתערב כי זה יחריב לחלוטין את המטריקס.

דמיינו פיל מנסה להכנס לבריכת כדורים בג'ימבורי, עכשיו תקטינו את הבריכה ותגדילו את הפיל, זו דוגמא מצחיקה ובכוונה היא כזו כי במציאות זה מפחיד וחזק הרבה יותר מפיל בתוך בריכת כדורים.

הגאולה

למעשה, ישוע הבין כמו מוחמד וכמו רבים לפניהם ואחריהם שהם בני אלוהים כי הם באמת כאלו, גם אנחנו. "אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תיפולון, קומה אלוהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגויים" למי קורא המשורר 'דוד המלך' קומה?

לבורא? לא, לנו, לכם - קומה אלוהים כלומר - קומו אלים!! קומו והתעוררו על טבעכם האמיתי! קומו והילחמו! קומו ומירדו במלכות הרשעה בשם מי שאמר והיה העולם כי הוא ואמא מחכים לכם בבית...

אז למה ישוע אמר שהוא בן האל? כי הוא אשכרה כזה חחח, הוא התעורר והבין שכולנו אלים בתרדמת. כנ"ל משה, התסכול בלהיות נביא ולהבין את מה שאני אומר לכם ואפילו ברמתי הקטנה, שכן אני כמוכם בדיוק בעוד שמשה וישוע ביצעו ניסים גלויים, וברור למה! הם הבינו ונזכרו בטבעם האלוהי עד כדי כך שהצליחו לבצע ניסים גלויים! כמותם אליהו, אלישע, ועוד ועוד.....

גם אצל הגויים - מרלין ואחרים למעשה הבינו את מה שאני אומר לכם עכשיו, רק במקום לקרוא את זה בפוסט בפייסבוק הם למדו על זה שנים והתאמנו על זה שנים בסיועם ובעידודם של אמא ואבא!!!

למעשה יש כמה כללים די ברורים למטריקס:

א. כל עוד אתה עובד לפי הכללים שלה אתה מוגן

ב. אסור לך לפגוע בעצמך - מי שחושב שיש קיצורי דרך, אין. אי אפשר להחליט שסיימת ולעלות ולצאת, זה פשוט יזרוק אותך עוד אחורה ועוד יותר רחוק מהמטרה שלשמה אתה מנסה לפגוע בעצמך - להשתחרר מהכבלים אז שלא תחשבו על זה אפילו

זה ממש אבל ממש אבל ממש מטומטם.

האם אנשים עשו כאלו טעויות? לצערנו כן, האם עלינו לשים לב לאנשים במצוקה? בהחלט, להיפך! הבנת המצב אינה מדרגה לגאווה ותחושת ערך עצמי יותר מהסביבה שלכם אלא הפוך! תחושת ענווה אדירה כלפי אבא ואמא, כלפי הבריאה והמציאות כולה ואפילו כלפי יתושים שבלולים, נמלים קטנות ולמעשה כל ייצור חי...

ג. אסור לך להיות אדם קקה, כאילו אתה יכול אבל אתה תחזור לפה שוב נמוך יותר ורחוק יותר מהמטרה שלך - לצאת מהמטריקס...

ד. אם לא רק תשמור על הכללים אלא תפגין חסד ורחמים, נאמנות לבוראים שלך וענווה אמיתית אל מול המציאות - אמא ואבא ישפיעו עליך שפע רב מאוד בצורת היותך ער ומודע למציאות, בצורת הגנה הרמטית עליך מכל רע ולא רק זה - אם תבקש יכווינו אותך כיצד להבין עוד וכיצד לפעול ברמה הכי יומיומית.

זה נקרא נבואה - להיות סוכן בשב"כ של אבא ואמא...

מבינים? כל נביא שהתעורר ובא להגיד לנו - אתם כולכם חופשיים! אתם אלוהים י'גנובים! קומו! כל אחד שעשה את זה המערכת השמידה אותו כי ככה היא בנויה. אהה מה מה, כרגע דברים משתנים וזו הסיבה היחידה שאני כותב כאן את מה שאני כותב. קיבלתי אישור לכתוב את מה שאני כותב, למה? כי הגיע הזמן חבר'ה, הגיע הזמן לקום ולהשיב מלחמה - יאללה הביתה!

איזה בית? כאן, הביתה.

פנימה וקדימה לציון הפנימית:

גן עדן עלי אדמה.

או במשפט אחד - יחי המלך והמלכה יהו ויהוה!

תודה. קרדיט ליוצר התמונה - לפרופיל הפיקסביי לחצו כאן

15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page